Victime juive en Tunisie pendant la 2eme Guerre mondiale
קורבן יהודיה בתוניסיה בזמן מלחמת העולם השנייה
Par Dr Victor Hayoun…מאת דר' ויקטור חיון
Annie Hagege – אנני חאג'ג'
ראו בבקשה את העברית אחרי הטקסט בצרפתית.  

Le 27 janvier a été fixé par l'ONU comme étant La Journée Internationale du Souvenir de la Shoah, pour commémorer le jour de la libération d'Auschwitz par l'Armée Rouge.
Pour marquer cette commémoration cette année, je publie, pour le jeudi 27 janvier 2022, le cas d'une jeune victime juive de Tunisie originaire de Mateur qui est décédée à Ferryville.
Nous commémorerons ainsi les 6 millions de victimes de la Shoah dont près de 700 victimes juives originaires de Tunisie qui ont péri des suites de la Seconde Guerre mondiale et de la Shoah.  
HAGEGE Annie (1937-1943), est la fille de Fradji et Louise-Aziza (née TAIEB), Elle est née le 19 août 1937 à Mateur et elle y habitait à la rue de la République.
Elle est décédée le samedi 17 avril 1943 sous les bombardements à Ferryville. Elle avait 6 ans. C'était le "Chabbat Gadol", à trois jours de Pessah. Elle était, très probablement, élève de cours préparatoire. Elle laissa, outre ses parents, ses quatre sœurs et frères.     
Mateur se trouvant à proximité de Bizerte qui était constamment bombardé, les parents de la victime se sont sauvés de Mateur et sont allés se réfugier des bombardements chez leur famille à Ferryville.
Là, la petite Annie a eu le typhus et a été hospitalisée dans l'hôpital de la ville.
Le samedi 17 avril 1943, l'hôpital a été bombardé et la victime, Annie, et deux enfants de sa sœur ainée Thérèse périrent sous les bombes.
Ces informations ont été fournies par la jeune sœur de la victime, Jacqueline Hagège, qui a rempli une feuille de témoignage à Yad VaShem et y a joint une lettre explicative détaillée qu'elle a écrite à la mémoire de sa sœur Annie, le 4 janvier 2012, et y a aussi joint une photo de Annie. Voici la traduction en français de la lettre qui est écrite à l'origine en hébreu :
Souvenirs de la 2eme guerre mondiale
Pendant la seconde guerre mondiale, j'avais 3 ans. Ma sœur Annie zal avait 6 ans. Nous avons grandi dans la ville de Mateur dans le nord de la Tunisie.
En ce temps-là, les allemands bombardaient la ville, nous nous sommes sauvés (mes parents, moi et mes 4 frères et sœurs), comme beaucoup d'autres gens vers les champs des fermiers français. Nous nous sommes sauvés vers des français parce que là-bas, les allemands bombardaient moins qu'à Mateur.
Notre famille ne resta pas longtemps dans les champs des français. Ma sœur aînée, Thérèse, d'un précédent mariage de mon père, habitait la ville portuaire de Ferryville, au nord de Mateur et près de Bizerte. Ainsi, ma sœur proposa à mes parents de venir chez elle avec toute la famille.
Des suites de la guerre, les enfants de ma sœur Thérèse, et ma sœur Annie, ont eu le typhus et ont été hospitalisés à l'hôpital de la ville.
L'hôpital a été bombardé, et des suites de ces bombardements ma sœur Annie et 2 des enfants de ma sœur Thérèse trouvèrent la mort.
Nous vivions dans la peur et nous n'avons pas trouvé d'abris, nous sommes allés d'un endroit à l'autre jusqu'à la fin de la guerre.
Après la fin de l'occupation allemande de la Tunisie, mes parents ont eu deux autres filles : Régine qui est née le 23 novembre 1943, et Myriam qui est née le 15 août 1945.
Après la fin de la guerre, la famille est retournée à Mateur.
Des suites de la guerre, la situation économique était très dure. Mes parents n'ont jamais réussi à retrouver leur situation d'avant la guerre.
Signé : Jacqueline HAGEGE
Cette victime compte parmi les 700 victimes juives originaires de Tunisie que j'ai répertoriées à ce jour.

לרגל היום הבינלאומי לזכר השואה, שנקבע ע"י האו"ם, ב-27 בינואר, לציון שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ ע"י הצבא האדום, אני מפרסם את סיפורה של ילדה יהודייה מתוניסיה, קורבן של המלחמה, שנהרגה ב-פיריוויל שבצפון תוניסיה.
בכך נזכור את ששת מיליוני קורבנות השואה, וביניהם גם כ-700 קורבנות יהודיים ממוצא תוניסאי שנספו במלחמת העולם השנייה והשואה.
חאג'ג' אני (1943-1937), היא הבת של פראג'י ו-לואיז-עזיזה (לבית טייב), שגרו ב-רו-דה-לה-רפובליק (רחוב הרפובליקה) ב-מאטור שבצפון תוניסיה. היא נולדה ב-19 באוגוסט 1937, היא מצאה את מותה בהפצצות של שבת ה-17 באפריל 1943 ב-פיריוויל, והיא רק בת 6. זאת הייתה ה-"שבת הגדול", שלושה ימים לפני פסח. היא הייתה, ככל הנראה, תלמידה בכיתה א', והיא הותירה פרט להוריה, ארבעה אחים ואחיות.
בשל המצאה בקרבת עיר הנמל הצפונית הגדולה ביזרט, סבלה מאטור מהפצצות תכופות. עקב כך ברחה משפחתה של אני מהעיר והסתתרה אצל בני משפחה בעיר הסמוכה פיריוויל.  
שם אני הקטנה חלתה בטיפוס ואושפזה בבית החולים בעיר.
בשבת ה-17 אפריל 1943, בית החולים הופצץ. אני, ושני ילדי אחותה הבכורה, טרז, נספו תחת הפצצות.
המידע נמסר על ידי ג'אקלין חאג'ג', אחותה הצעירה של אני. ב-4 בינואר 2012, היא מילאה "דף עד" ביד ושם וצירפה מכתב הסבר על נסיבות הפטירה של אחותה וגם תמונה.
להלן המכתב המסביר המקורי כפי שנכתב בעברית :
הזיכרונות ממלחמת העולם השנייה:
בזמן מלחמת העולם השנייה הייתי בת 3. אחותי הגדולה ממני, אנני Annie ז"ל הייתה בת 6. גדלנו בעיר מאטור Mateur שבצפון תוניסיה.
בזמן זה הגרמנים הפציצו את העיר, אנו ברחנו (הורי אנוכי וארבעת אחיי) כמו כל שאר האנשים אל השדות של האיכרים הצרפתיים. הבריחה אל הצרפתים נעשתה מאחר ושם הגרמנים לא הפציצו באותה מידה כמו בעיר מאטור Mateur.
השהייה של משפחתי בשדות בבעלות הצרפתים לא שרדה לאורך זמן רב. אחותי הבוגרת, טרז Therese מנשאיו הקודמים של אבי, גרה בעיר נמל פיריוויל Ferryville צפונית ל-מאטור Mateur (קרובה ל-ביזרט Bizerte). אחותי זו הציעה להורי לבוא עם כל המשפחה ולהתארח אצלה.
בעקבות המלחמה, ילדיה של אחותי ואחותי Annie חלו במחלת ה-"טיפוס" והם אושפזו בבית החולים בעיר.
בית החולים הופגז, בעקבות ההפגזות הללו מצאו את מותם אחותי Annie ושני ילדיה של אחותי הבוגרת Thérèse.
אנחנו חיינו בפחד ולא מצאנו מקום מקלט, עברנו ממקום למקום עד שהמלחמה הסתיימה.
לקראת סיום המלחמה נולדו להורי עוד שתי בנות:
רג'ין Regine נולדה ב- 23 נובמבר 1943, ו-מרים Myriam נולדה ב- 15 אוגוסט 1945.
לאחר שהמלחמה הסתיימה חזרה כל המשפחה לעיר Mateur.
בעקבות המלחמה המצב הכלכלי היה קשה מאוד . הורי לא הצליחו לחזור למצב הקודם ערב המלחמה
חתימה : ז'קלין חאג'ג'
אני היא אחד מ-700 הקורבנות היהודיים ממוצא תוניסאי שנמנו במחקרי עד היום.