En cette Journée Internationale du Souvenir de la Shoah, en commémoration du jour de la libération d'Auschwitz par l'Armée Rouge, je publie ce mercredi 27 janvier 2021, le cas d'une victime juive d'origine tunisienne qui a péri en déportation. A la mémoire des 6 millions de victimes de la Shoah dont près de 700 victimes juives originaire de Tunisie.
Le 2eme cas est … 📷 📷
Victor Slama, 30 ans, fils de Raphael Slama et Myriam Mèrièm Cohen qui habitaient au 11 rue des Protestants à Tunis. Il quitta la Tunisie pour la France dans la deuxième moitié des années 30 du 20eme siècle avant la seconde Guerre mondiale.
Il était Comptable et célibataire.
En France il va d'abord habiter à Paris et ensuite, pendant la guerre, après une période à Paris, il descend dans le sud où il loue une chambre à Marseille. Il y sera arrêté en Mai 1943, interné à la prison St-Pierre de la même ville, puis transféré au camp de Drancy d’où il fut déporté à Auschwitz par le convoi 57 le 18.07.1943. Il allait se marier, en France, avant sa déportation.
Il a très probablement été dénoncé. Ses amis qui avaient été arrêtés avec lui ont été exterminés et seulement un est revenu et a survécu à la déportation. Ce dernier avait été interné avec lui à Drancy puis déporté avec lui à Auschwitz.
Après quelques mois de travaux forcés sur place dans des conditions horribles, ils ont été transférés ensembles sur les ruines du ghetto de Varsovie. Là, la victime aurait contracté le Typhus pendant les travaux forcés. Cela aurait provoqué, très probablement, un épuisement total qui s'ajoutant à la faim et au froid entraineront une maladie pulmonaire de laquelle Victor Slama est décédé, fin Décembre 1943, deux heures après avoir été transporté à l'hôpital de Varsovie.
C'est l'ami survivant qui a annoncé le décès de Victor Slama à sa famille après la libération, par une lettre datée du 21.07.1945 qu'il a adressée à son frère Simon Slama, lui racontant les circonstances du décès de Victor.
L'avis qui parut dans le journal "La Presse de Tunisie" du 31.07.1945 annonçait le décès de Victor Slama, "…Rappelé à Dieu dans sa trentième année, vers la fin de décembre 1943, dans le Camp de Concentration de Varsovie, victime de la bestiale férocité germanique…". Voici les noms des familles endeuillées par le décès : Slama, Corcos (Haddad), Cohen, Nahum, Seknazy, Uzan, Perez et Attal.
Les informations sur le décès de Victor Slama me sont parvenues de 6 sources différentes, dont deux ex-déportés qui étaient avec la victime et ont survécu.
Cette victime compte parmi les 676 victimes juives originaires de Tunisie que j'ai répertoriées à ce jour.
ביום הזה, היום הבינלאומי לזכר השואה, שמציין את יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ ע"י הצבא האדום, אני מפרסם, ביום ד' 27 ינואר 2021, הסיפור של קורבן יהודי ממוצא תוניסאי שנספה במחנה בוורשה בירת פולין. לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה וביניהם גם קרוב ל-700 קורבנות יהודיים מתוניסיה של מלחמת העולם השנייה והשואה.
המקרה השני – ויקטור סלמה, בן 30, בנם של רפאל סלמה ומרים כהן שהיו גרים ב-11 רחוב הפרוטסטנטים בעיר הבירה תוניס. הוא עזב את תוניסיה לצרפת במחצית השנייה של שנות ה-30 של המאה ה-20, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הוא היה מנהל חשבונות ורווק.
בצרפת היה גר תחילה בפריס ולאחר מכן, בזמן המלחמה, אחרי תקופה בפריס ירד דרומה ושכר חדר במרסיי. שם עצרו אותו במאי 1943, היה במעצר בבית הסוהר סנט-פייר באותה העיר, ואחר כך הועבר למחנה דראנסי שליד פריס ומשם נשלח לאושוויץ בטרנספורט 57 ב-18.07.1943.
הוא עמד להתחתן בצרפת לפני שנשלח למחנה ההשמדה.
ככל הנראה נעצר עקב הלשנה. הוא וארבעה מחבריו נספו ורק אחד שרד את השואה וחזר מהתופת. הניצול היה יחד עם ויקטור סלמה במחנה דראנסי והועברו יחד לאושוויץ.
אחרי מספר חודשים של עבודת פרך בתנאים נוראיים, הם הועברו יחד לעבוד בפינוי אריסות גיטו וארשה. שם הוא נדבק בטיפוס בזמן עבודות הפרך. זה גרם, ככל הנראה, לתשישות גדולה שבנוסף לרעב ולקור הביאו לדלקת ריאות חריפה שבעקבותיה ויקטור סלמה נפטר בסוף דצמבר 1943, שעתיים אחרי שלקחו אותו לבית החולים של וארשה.
החבר שניצל הודיע על פטירת ויקטור סלמה למשפחתו אחרי ששוחרר, במכתב מה-21.07.1945 שהוא שלח לאחיו שמעון סלמה ובו הוא סיפר על נסיבות מותו של ויקטור.
במודעת אבל שפורסמה בעיתון "לה פרס דה תוניזי" ב-31.07.1945 דווח על מות ויקטור סלמה בזו הלשון : "...נפטר בשנת השלושים לחיו, בסוף דצמבר 1943, במחנה הריכוז של וארשה, קורבן האכזריות החייתית הגרמנית...". אלה השמות של המשפחות שהתאבלו עקב הפטירה : סלמה, קורקוס (חדד), נחום, סקנזי, אוזן, פרז ו-אטל.
כל המידע על מותו של ויקטור סלמה, הגיע לידיעתי משישה מקורות שונים, וביניהם שני ניצולים שהיו עם הקורבן במחנות.
הקורבן הזה הוא אחד מ-676 הקורבנות היהודיים ממוצא תוניסאי שנמנו במחקרי עד היום.